יהונתן היה בחור אמרקאי דתי , שקיבל צו גיוס מיד לאחר יום ההולדת ה-18 שלו. היה זה בעת המלחמה הנוראה של ארצות הברית בוויטנאם, שבה נספו חיילים רבים.
אביו של יהונתן היה מקושר לרבי מלובביץ' על אף שלא היה חסיד. ולכן קבע מיד פגישה ליהונתן עם הרבי.
יהונתן הגיע ביום המיועד לרבי וסיפר לו על הצו גיוס ועל הפחד שלו להתגייס למלחמה . הרבי הרהר ופנה ליהונתן
"אם תבטיח לי שתאכל רק אוכל כשר ותקפיד ליטול ידיים בכל פעם שאתה אוכל לחם, במסירות נפש, מבטיח אני לך שתחזור הבייתה בריא ושלם.
יהונתן קיבל על עצמו את המשימה הקשה והתגייס לצבא בארה"ב. הוא עבר אימונים מפרכים ואכן נשלח למלחמה בוויטנאם. כמובן הוא הקפיד לאכול רק אוכל כשר ולינטול ידיים. ותמיד סחב איתו מימי עם מים לנטילה.
באחד הימים הוא נשלח למשימה סודית להסתתר על גבעה מסויימת ולתצפת על האוייבים. המשימה התארכה והמים כבר נגמרו . יהונתן היה רעב וזכר את ההבטחה שנתן לרבי. 
הוא ביקש לצאת למספר רגעים ממקום המסתור לחפש מים ואכן מצא באר בכפר נטוש.. הוא שאב מים ונטל את ידייו לאכול לחם... בדיוק באותו הזמן תקפו מטוסי האוייב את המקום שבו הסתתרו כל החיילים וכולם נהרגו.
היחידי שניצל היה יהונתן שהיה מחוץ למקום המיסתור. בזכות נטילת ידיים. ובזכות עצת הרבי.