הסיפור מתרחש בתוניס הרחוקה שם נהגו היהודים לסכך את סוכתהם באגודות של הדס רעננים ורייחניים.
הערבים התוניסאים החליטו השנה לעשות קופה על גבם של היהודים. הם ידעו שהיהודים זקוקים דווקא להדסים לקיים את מנהגם הקדוש ולכן יפזרו היהודים מהונם ככל הנצרך לרכוש אותם.
המציאות הייתה שונה לחלוטין. היהודים פשוט לא יכלו לעמוד בתשלום הגבוה של ההדסים, וכיון שכל המוכרים הערבים עשו יד אחת, לא ניתן היה להשיג הדסים בפחות מהמחיר המופקע אותו דרשו כל סוחרי ההדסים.
בייאושם כי רב פנו היהודים להגאון הקדוש רבי ישועה בסיס 
רבי ישועה ישב בחדרו ולמד. הוא לא ידע על הבעיה הקשה בה מתחבטים צאן מרעיתו. כעת האזין בקשב רב והורה ליהודים חד משמעית: שלחו נא שניים מחשובי הקהל לשוק, ילכו הם אל הנכבד ביותר שבסוחרים הערבים, ויבקשו בשמי ליטול שתי אגודות גדולות ורעננות של הדסים ולהביא אותן לביתי, כי ברצוני לסכך את סוכתי .  חשובי הקהל עשו כדברי רבי ישועה אף שלא הבינו איזו תועלת תצמח להם מכך. 
הגיע הערבי לבית רבי ישועה והרב מבקש ממנו בדרך ארץ לעלות יחד עמו אל גג הבית, " שם נמצאת סוכתי " הסביר הרב בהיגיון, "ניתן יהיה לבדוק את טיבם של בדי ההדס". הערבי עלה אחרי הרב ברצון רב כשהוא חוכך את ידיו. הוא יעשה היום רווח הגון. אך נגעו רגליו של הערבי על שפת הגג, והערבי החל להתרומם באוויר כשאגודות ההדס על גבו, הוא צבר גובה והפך אט אט לנקודה קטנה המרחפת בשמי תוניס, כשרק אלומות ההדס מבליטות את מיקומו ברקיע...
ערביי העיר נרעשו. הן בכוחו של הרב היהודי יהיה להעלים את חברם ולא להשיבו לצמיתות. הללו מיהרו לבית המושל – מלינים על הרב היהודי שמשתמש בכשפים מוזרים.
רבי ישועה שנקרא לבית המושל הסביר בכבוד רב את עמדתו שהערבי נענש בשל העובדה שהתנכל ליהודים ומנע מהם לקיים את מצות דתם. המושל התחנן: "יורידהו הרב משמי מרום ואני מבטיח לרב שהמחירים ייוותרו על כנם". וכן היה. ושם שמיים התקדש בפי כל.