הצגה לפסח | הטבעת האבודה
 |  |  |  |
|---|---|---|---|
 |
גילאי: 3-12
זמן: שעה
תאטרון בובות לפסח- הטבעת האבודה של המלך
"פעם היה מלך שנאבדה ממנו טבעתו. ציוה המלך לחפש את הטבעת, ואמר שמי שיקבל עליו לחפש אותה יתן לו המלך הרבה מעות שיהא לו אפשרות לחפש הטבעת. והיה שם איזה יהודי שהיה עני ואביון ולא היה לו במה להכין צרכי הפסח כי חילק את כל כספו לקימחא דפיסחא לעניי העיר.
אמרה לו אשתו, הנה אתה רואה שהמלך נותן מעות למי שרוצה לחפש את טבעתו. לך גם אתה ותאמר שאתה גם כן רוצה לחפש הטבעת והמלך יתן לך מעות, ובזה המעות יהא לנו במה להכין צרכי חג הפסח. ונראה בעיניו עצת אשתו, והלך למלך ואמר שרוצה גם כן לחפש טבעתו. והמלך נתן לו מעות, והיהודי הכין בזה המעות צרכי פסח בהרחבה גדולה. והיהודי היה גם כן מכניס אורחים והביא לביתו על הסדר של ליל חג הפסח הרבה אורחים.
ושם אצל המלך היה אחד מיועציו איזה 'גלח' (כומר) שונא ישראל ושמו היה דיין {DAYEN}. ולא היה יכול לסבול זאת, האיך היהודי הנ"ל רימה את המלך והוציא ממנו מעות. והלך הגלח בליל חג הפסח מתחת לחלון היהודי, וראה האיך שאוכל ושותה ואינו עוסק בכלל בחיפוש טבעת המלך. והלך הגלח למלך ואמר לו: אתה חושב שהיהודי מחפש את הטבעת, הנה אראה למלך מה עשה היהודי במעות שנתן לו המלך. והמלך הלך עם הגלח עד ביתו של היהודי ועמדו מתחת החלון והסתכלו בפנים, וראו האיך שהיהודי יושב כמלך בגדוד...
והיהודי היה לו מנהג, כשאמר ההגדה כשהגיע לחרוזים 'דיינו', אמר היהודי חרוז אחד וכל המסובים ענו אחריו 'דיינו' ובעת שעמד המלך מתחת החלון, אמר היהודי את החרוזים של 'דיינו'. ושמו של הגלח כאמור היה 'דיין' . ואמר המלך: הנה עכשיו עושה היהודי החקירה מי גנב טבעת המלך וכולם אומרים 'דיינו '. אז הבין המלך שהגלח דיין הוא גנב הטבעת, וצוה המלך לאסור הגלח ולהכותו עד שיודה. וכך היה, שהודה שגנב הטבעת, ונתן המלך תשורה ליהודי תיבה מלאה באבנים טובות ומרגליות . והיהודי היה לו צרכי פסח בהרחבה גדולה."