Microphone

הצגה לילדים | הילד האמיץ במאסר

מאסר
dsc_5730
P1010085
P1010062
רשלצ

גילאי: 3-12

זמן: שעה

הצגה תיאטרון בובות בנושא מסירות נפש ולימוד בעלפה

יוסף יצחק היה ילד חרוץ מאד. הוא היה הולך כל יום לחיידר ללמוד תורה, וגם בבית הוא היה חוזר על הלימודים. בזמן הפנוי שלו הוא היה יושב ומשנן משניות  בעל פה. עוד משנה ועוד משנה, עד שהוא ידע הרבה משניות בעל פה. יום אחד חזר יוסף יצחק מהחיידר יחד עם חברו שמעון.
הם הולכים יחד בשוק והנה הם פוגשים את דוד. דוד היה קצב. מוכר בשר בשוק. על כתפו היה עגל קטן ובידיו היה סל עם תרנגולות.
יוסף יצחק שאל בנימוס: מה שלומך דוד? ודוד ענה: טוב מאד, תודה. אני מקווה להרויח טוב היום בשוק. הם לא הספיקו להחליף עוד מילה והנה
מגיע השוטר ניקיטה הרשע ומתנפל על דוד. הוא נותן לו סטירה על הפנים וצועק: מה זה העגל הזה? ממי גנבת אותו?
הסטירה היתה כל כך חזקה שירד לדויד דם מהאף! יוסף יצחק הקטן לא יכול היה לראות כזו התנהגות לא יפה, הוא דחף את השוטר
ניקיטה וצעק: הי, מה אתה מרביץ לו? מה הוא עשה לך? השוטר כעס, מאד. הוא שלח את העוזר שלו לסחוב את יוסף יצחק הקטן לכלא.הכלא חשוך ולא נעים. יוסף יצחק הקטן יושב על הרצפה הקרה בחדר החשוך ומפחד מאד. אבל אחרי כמה דקות הוא נרגע קצת ונזכר שהוא לא חייב לשבת ולא לעשות כלום. הוא יכול לשנן משניות שהוא יודע בעל פה, וכך גם בכלא החשוך הוא ימשיך ללמוד תורה.
הוא יושב ומשנן משניות ולפתע שומע קול מוזר. )קול געיה ברקע( מה זה? איזה פחד! מי נמצא פה איתי בחדר? הקול נשמע שוב ויוסף יצחק נזכר: יש לי גפרורים! כדאי לי להדליק גפרור ולדעת מאין מגיע הקול הזה. הוא מדליק גפרור ורואה בפינה עגל קטן, קשור. אוימסכן, זה העגל של דוד הקצב! מה הוא עשה ששמו אותו בכלא? עגלים מושיבים בכלא? ויוסף יצחק ממשיך לשנן משניות לעצמו.
לא עוברת שעה ארוכה והשוטר העוזר נכנס וקורא ליוסף יצחק לצאת. ראש המשטרה מחכה לו בחדר הראשון, וגם הגבאי של אבא שלו הרבי הרשב. השוטר ניקיטה עומד שם חיוור ונבוך וראש המשטרה כועס. "איך הכנסת ילד קטן ממשפחה חשובה כזאת לכלא? שחררו אותו מיד!"  הגבאי רוצה לקחת את הילד וללכת, אבל יוסף יצחק מתעקש: "אם אפשר לשחרר גם את העגל המסכן שהיה איתי באותו תא בכלא? אני בטוח שהוא לא עשה שום דבר מסוכן..."
ראש המשטרה כועס יותר עכשיו: "הכנסת גם עגל לכלא, ניקיטה? מה הוא עשה שזכה לשבת בכלא? אה, כנראה גנבת אותו מהיהודי שהרבצת לו...
יוסף יצחק לא נשאר לשמוע את הויכוחים בין השוטרים. הוא מיהר הביתה אל אבא. כמה טוב להיות שוב בבית עם אבא. כל כך לא נעים לשבת לבד בכלא הקטן והחשוך. אבל הוא שמח שזכה להגן על יהודי, ולעזור ליהודי!

WATSUP.png